דת – לא רלוונטי

המלצה - לכאן ולכאן - יחסי אישות בזמן משבר הקורונה

חנן כהן — Fri, 20 Mar 2020 12:38:13 +0000

ההסבר:

מצחיק אבל לא אמיתי. שומרי מצוות יידעו לבד שזו בדיחה אבל דובר משרד הבריאות טרח לפרסם שזה פייק ניוז.

המקור:

לכבוד
שר הבריאות
הרב יעקב ליצמן שליט"א

שלום וישועה לרב,

הנדון: יחסי אישות בזמן משבר הקורונה

יש להציב תקנות חדשות כאשר אישה ובעלה נמצאים בבידוד, על מנת לשמור על שלום בית יש לקיים את הנ"ל:

יש לאמר ברכת "אשת חיל" בנוסף לכל ברכה יומית.

יש לקיים יחסי אישות לפחות פעם אחת ביום - גם במצוות "פרו ורבו" וגם על מנת לשמור על שלום בית בימים מתוחים אלו - ככל שאלו יתקיימו תוך שמירה מקסימאלית על הגיינה אישית, רצוי כי האשה תחבוש מסיכת פנים וכפפות תוך כדי ביצוע המצווה.

באופן חריג ועל מנת לשמור על רגיעה, אין חובה להקפיד על נידה.

פיקוח נפש דוחה נידה.

בברכת התורה ולומדיה

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

המלצה - לא להעביר - הרב המקובל ניסים שלום ביקש לשלוח הודעה זו לפחות ל 12 אנשים

חנן כהן — Mon, 16 Mar 2020 08:17:40 +0000

ההסבר:

ההודעה הזו מסתובבת כבר משנת 2011 (למניינם). על פי אתר סרוגים הרב הזה בכלל לא קיים. בזמנים כאלה של לחץ ומתח, אנשים מנסים למצוא נחמה באמונה ואפשר להבין זאת אבל לא חייבים להעביר שטויות, אפילו אם כתוב שרב חלם משהו.

המקור:

נא שתפו עם כמה שיותר אנשים. הרב המקובל ניסים שלום הצהיר כי סבו זצ"ל הופיע בפניו בחלום וגילה בפניו כי המשיח נמצא בפתח ביתו, והורה לו לאפשר לכמה שיותר יהודים יהודיים לדעת על כך כמו כן הרב התעקש על כך שמי שישלח הודעה זו יינצל מהסבל שאמור להתרחש עם בואו של משיח, ומי שלא יעשה זאת יפסיד הפסד משמעותי של כסף.

הרב ביקש לשלוח הודעה זו לפחות ל 12 אנשים, מספר התואם את מספר שבטי ישראל.

זה רגע מאוד חיובי עכשיו בשמיים, ולמי שאולי ספקן ולא מאמין בדברי הרב צריך לדעת שהרב מעולם לא היה מכריז הצהרה כזו ללא סיבות רציניות לעשות זאת מכיוון שאסור לתת תקוות שווא לעם היהודי.

המלצה - אפשר להעביר - שליחת תמונות תמיכה בעקבות הפיגוע בפיטסבורג

חנן כהן — Mon, 29 Oct 2018 05:48:35 +0000

ההסבר:

Ynet פרסמו כתבה על נועה והבקשה שלה ואימתו את הסיפור - תמונות של אהבה מישראלים: "תעזרו לנו לחזק את הקהילה".

באחד המכתבים שקיבלתי לבדיקה כתוב:

איש ביטחון העביר הודעה שלא לשלוח לשם הודעות
בהקשר להודעה שרצה -אם המספר שמשמש את הבחורה הזאת לא מאומת אני ממליץ לא לשלוח
זה תרגיל מוכר של גורמים עוינים על מנת לקבל תמונות של חילים ומקומות במדינה
מי שכבר העביר את ההודעה הזו לאחרים, נא למחוק או להעביר אזהרה הנ"ל

אני חושב שזו זהירות מוגזמת.

המקור:

היי שלום, קוראים לי נועה ואני בת שירות ב פיטסבורג...
בטח שמעתם על מה שקרה בשבת פה, אנשים כאן די מפוחדים אחרי הפיגוע, ורצינו שתעזרו לנו לחזק אותם קצת!
שייראו שבאמת כל עם ישראל ביחד איתם.
אז מה שצריך זה בסה"כ לשלוח תמונה שלכם עם שלט שכתוב:

We are with you - Pittsburgh!

את התמונה שלחו למספר -

+1 412 944 5278 -נועה

(חיילים, ילדים, הורים, הכל ישמח אותנו ויחזק אותנו!)
תודה על השיתוף פעולה!
ורק בשורות טובות !
שתפו את ההודעה שכמה שיותר אנשים מעם ישראל ייראו!

המלצה - לא להעביר - הודעת גננת בעקבות טענות על הדתה

חנן כהן — Mon, 15 Oct 2018 05:41:06 +0000

ההסבר:

זוהי פרודיה. מישהו ראה את הדף, מצא גן בשם "עדן" בפתח תקווה ושייך את ההודעה לגן אמיתי. אותו אדם פרסם את מספר הטלפון של מנהל הגן והפך את חייו לגהינום. אל תעבירו, זוהי פרודיה. בייחוד אל תעבירו את מספר הטלפון של מנהל הגן.

ועכשיו כמה מלים אישיות על הדתה ועל הפרודיה הלא מוצלחת הזו. מפרסמי הפרודיה (שיודעים להתנסח היטב) מבלבלים בין "לא דת" לבין "לא הדת שלנו". הם כותבים : "החגים בהיבט החילוני-אתאיסטי בלבד" ומייד לאחר מכן "חגים נוספים כגון... עיד אל פיטר". עיד אל פיטר הוא חג דתי, של המוסלמים. אלנטרנטיבה נוספת שהם מציעים לחגים היהודיים הדתיים היא "שעשועון ריאליטי" - מסחרי, פופולארי ושטחי. לידיעת מחברי הפרודיה, אפשר לציין ולחגוג חגים יהודיים ללא המימד הדתי אלא להתייחס למימד היהודי-תרבותי שלהם. אפשר אפילו להתייחס לאלוהים כחלק מהדמויות בתרבות היהודית בלי צורך לקיים תורה ומצוות. כנראה שתפיסה כזו של יהדות כתרבות זרה למחברי הפרודיה. יש להם עוד מה ללמוד.

המקור:

מסתובב צילום של הודעה שלכאורה פורסם בגן ילדים. מפורסם גם מספר הטלפון של מנהל הגן עם בקשה להתקשר אליו ולמחות על ההודעה.

המלצה - לא להעביר - עצומה למען חשמל כשר בשבת

חנן כהן — Mon, 16 Jul 2018 13:40:15 +0000

ההסבר:

התקשרתי. הודעת הפתיחה מודיעה כי זה הוא "קו המאבק למען קדושת השבת". חברת החשמל פועלת על פי חוק משק החשמל ולא על פי עצומות של הציבור.

המקור:

חברת החשמל פתחה קו שמספרו 6665* למי שמעוניין בחשמל כשר בשבת.
אם יאספו כ-90,000 שיחות, חברת החשמל תפעל לייצר לכולנו חשמל כשר בשבת.
צריך להכניס פרטים לפי הנדרש: שם, כתובת, מספר טלפון, תעודת זהות.
ובסוף מקבלים מספר אישור.
אני עכשיו נרשמתי.

המלצה - לכאן ולכאן - שלושה סימנים לכך שהגאולה ממש קרובה

חנן כהן — Wed, 02 Aug 2017 09:58:47 +0000

ההסבר:

אמונה ועובדות לא בהכרח הולכות יד ביד. מי שלא מאמינים, לא יתחילו להאמין אפילו אם תעבירו להם מידע שאתם בטוחים שהוא נכון.

המקור:

הרב בניהו שמואלי הרב עדס ומקובל אשכנזי היו בכותל וראו שלושה סימנים לכך שהגאולה ממש קרובה: צמח שצומח באבני הכותל הוציא פירות, האבן שמזילה דמעות בתשעה באב- מרחו מהם על פניהם-שנה שעברה היו דמעות מלוחות והשנה- מתוקות! מצאו את המקור למקווה ברובע היהודי שמתמלא מעצמו. הם מוסרים כי משיח מחכה שנתפלל ונאמין בו באמת ואז יתגלה. הכינו בגדים לקבל את פניו! זה יכול לקרות עוד היום! זה בידנו! העבירו ל 12 אנשים ותנצלו מגוג ומגוג!
הגיע זמן גאולתנו

המלצה - לא להעביר - ערבים מזייפים ספרי תורה באמצעות רובוט

חנן כהן — Mon, 11 Jan 2016 13:59:19 +0000

ההסבר:

אחת מתיאוריות הקונספירציה המוזרות שבהן נתקלתי. מה לא ימציאו כדי להאשים את הערבים? הרובוט שנראה בסרטון הוא חלק ממיצב אמנות שהוצג במוזיאון היהודי בברלין. הקליקו כאן לתיאור המיצב האמנותי. ראיתי במקומות שונים דיונים על השאלה האם התורה שנכתבת על ידי הרובוט היא כשרה. הרובוט כותב את הטקסט על יריעה מנייר ולא על קלף. צפו בסרטון על הרובוט.

המקור:

תראו מה חיילים שלנו תפסו. מעבדה עם רובוט שרושם ספרי תורה. איך גונבים אותנו. תפיצו כמה שיותר.

המלצה - לא להעביר - פסקי הדין של הרב פרוייכמן נחום מנדלברוט

חנן כהן — Tue, 09 Jun 2015 10:38:01 +0000

ההסבר:

הרב פרוייכמן נחום מנדלברוט הוא דמות בדיונית שמפרסמת בפייסבוק פסקי הלכה מומצאים. אני אוהב את פסקי ההלכה שלו כי הם שולחים עקיצה מוצדקת לשני הכיוונים: עקיצה כלפי החרדים שלפעמים פסקי ההלכה שלהם באמת משונים ועקיצה כלפי החילונים שמאמינים לפסקי ההלכה הדמיוניים והמופרכים שלו.

בנואה מנדלברוט היה מתמטיקאי. התוצר המוכר ביותר של מחקריו הן הצורות הפרקטליות שהן ביטוי ויזואלי למתמטיקה שלו.

המקור:

מסתובבים ברשת פסקי הלכה מוזרים מאת הרב פרוייכמן. התמונות המתפרסמות הן גזרי עיתונים שבהם מודפסים פסקי הדין. לדוגמא: אסור לנשים לכבס במכונה עם פתח קדמי. פסק הלכה של הרב פרוייכמן: יש להחמיר ולא לאפשר ביצוע מצוות הכביסה מקדימה מחשש בעילה בעלמה.

המלצה - לא להעביר - קול באשה ערווה – הלכה שיקרית

חנן כהן — Mon, 17 Oct 2011 12:09:55 +0000

ההסבר:

המכתב גדוש בציטוטים ובהסברים הסטוריים מלומדים אבל יש בו תפיסה שגויה של מהות פסיקת ההלכה. פסיקת הלכה אף פעם אינה אובייקטיבית ולכן כמעט אף פעם אינה יכולה להיות שקרית (כפי שנקבע בכותרת המכתב). פסיקת הלכה תמיד קשורה לחברה ולזמן שבתוכה היא נקבעת. הוכחה לכך היא העובדה שלחברות דתיות שונות בישראל קיימים פוסקי הלכה שקובעים באותם נושאים הלכות שונות ואף סותרות.

בעשרות השנים האחרונות הקהילות הדתיות בישראל עוברות תהליכים של הקצנה דתית. תהליכים אלה קשורים ביחסים בין החברה הדתית ובין החברה הכללית וביחסים בין הזרמים הדתיים ובין עצמם. פסיקת ההלכה של הרבנים לגבי שמיעת שירת נשים על ידי חיילים קשורה לתהליכי ההקצנה של החברה הדתית בישראל. זו היא פסיקת הלכה פוליטית המושפעת מהזמן והמקום כמו שהיא מנסה להשפיע באופן פוליטי על הזמן והמקום. העובדה שזו פסיקת הלכה פוליטית לא הופכת אותה לשקרית.

המקור:

ביוני 2010 קראת לצאן מרעיתך המשרת בצה''ל, לסרב פקודה לפנות יהודי מביתו. חיפשתי ולא מצאתי כי הסירוב מסתמך על הוראה שבדאורייתא, לא במשנה, אף לא בתלמוד הירושלמי ולא בתלמוד הבבלי. לא ב'ראשונים' ולא ב'אחרונים' פוליטיקה – מצאתי כאן. הלכה- אַין.

בספטמבר 2011 הבעת 'זעזוע' נרגש מהדחתם של ארבעה צוערים בקורס קצינים, שסירבו להאזין לשירת חיילות, יצאו בהפגנתיות מאולם אירועים צה''לי וסירבו למלא פקודה לחזור לאולם. תגובתך הרגשנית היתה:

"זה ממש לא יאומן. זה נשמע הזוי. טירוף מערכות כללי. אין מלים בפי. זו שערוריה".

אתם, המלמדים הדתיים המרביצים תורה, סבורים כי ניכסתם את המקורות העתיקים של התרבות היהודית. אולם, לא כן הדבר. אפילו לחילוני, המחלל את המצוות להכעיס, כמוני, יש קניין במקורות התרבות היהודית, ממש כלך. לכן, אל-נא תכעס למקרא הדברים הבאים:

הפליאה אותי השאלה, מדוע זה יהודים הטילו על עצמם, מרצון, לתוך סד של חוקים מחמירים שלא באו אלא להקשות על חייהם, כגון ההלכה ''קול באשה ערווה''. פליאה בעיני, מדוע רב חשוב בתקופת התלמוד, אדם מן הישוב, קם יום אחד והכריז, כי אינו רוצה לשמוע שירת אשה, לא בפרהסיה ואפילו לא בביתו פנימה?

ידוע לנו, כי בתקופה בה נקבעה 'ההלכה', בסוף המאה ה-3 לספירה, היהודים חיו בארץ בישראל ובגולת בבל חיים אגרריים, וניהלו אורח חיים בריאים ושלווים, יחסית, ללא דיכוי למרות שחיו תחת שלטון זר.

מדוע, איפוא, אותו רב מצא לנכון להקשות על עצמו ועל סביבתו בהלכה כה מחמירה שאסור לשמוע שירת נשים. שהרי, כאשר נזירות זו, כאשר אינה נעשית בצניעות, כראוי לה, בביתו של אדם פנימה, אלא במופגן, היא כופה עצמה על הבריות ופוגעת במרקם החברתי של אנשים שלא קיבלו על עצמם את הנזירות.

חיפשתי ומצאתי כי ההלכה שאתה מורה לתלמידך, ואתה 'מזועזע' כאשר אין שומרים עליה, אינה כלל מיצווה המוזכרת בתורה, אף לא מוזכרת בגמרא. ''ההלכה'' שאתה כה דבק בה, היא פרי פרשנותם של חכמים יהודים גלותיים שחיו בשלהי ימי הביניים, בחברה יהודית מעונה, מוחרמת ומוקצית בידי נוצרים אנטישמים. חברה מדוכאת שהטילה על עצמה איסורים ונאלצה להתכנס בתוככי עצמה.

מופלא בעיני, מדוע אתה וחבריך ייבאתם את הפרשנות הגלותית הזו לארצנו. לא רק שהיא נוגדת לחלוטין, את הנאמר בתלמוד. היא נוגדת אורח חיים של יהודים הבריאים בנפשם, וחיים חיי חופש במדינתם שלהם, ללא שלטון זר, המדכא תרבות.

האם קיימו בארץ ישראל את הלכה ''קול באשה ערווה'', טרם קום המדינה?

צעיר הייתי וגם זקנתי ואני זוכר היטב כי בשלהי שנות הארבעים, צעירי בני עקיבא העליזים היו מרקדים ושרים, הבנים והבנות יחדיו. הם לא הכירו הלכה משונה זו. אילו היית בא אליהם, רב נכבד, והיית מעיר את תשומת לבם כי אסור על נערים ונערות כי לרקוד יחדיו, וכי ההלכה 'קול באשה ערווה' חלה עליהם, היו מסתכלים עליך בתדהמה, כאילו הופעת מאחת מחצרות 'נטורי-קרתא', כ'הילל בן שחר' שנפל משמיים. כלום אז, לפני ששים שנה, האנשים הדתיים לא הכירו את 'ההלכה' שלך כפי שאתה מטיף לה היום?

בדומה לכך, היו מתייחסים אליך דתיים חובשי הכיפות, בשנות החמישים, שישבו יחדיו, גברים ונשים, רחמנא ליצלן, באולמות התיאטרון והתענגו, בשקיקה, על קול שירתן הערב של בנות משפחת מילבסקי. כלום בורים היו? שמא, עמי ארצות?

האם הקיבוצים הדתיים 'טירת צבי', 'קבוצת יבנה' קיבוץ סעד' קידשו את ההלכה ?

-

כיצד נקבעה ההלכה "קול באשה ערווה" ?

רבים טועים לחשוב, כי הלכות המובאות בתלמוד, הן פרי הגותם העמוקה של פילוסופים שדנו בעניינים תיאורטיים שברומו של עולם. לא כן הדבר. התלמוד הוא מעין אספקלריה, המגלה כיצד חכמים יהודים פתרו, בחכמה, סוגיות של חיי היום-יום, בדרך שבאה להקל את מצוקותיה של הקהילה ולא להכביד עליה. כך נולדה ההלכה "קול באשה ערווה''.

בבבל של המאה השלישית לספירה, נתכנסו באחת הישיבות של בבל, ארבעה מגדולי ישראל. יש לשער כי הכירו איש את רעהו, כי חיו באותה תקופה. הטרידה אותם סוגיה זו: התפילה החשובה ביותר ביהדות, זו שמוצנעת במזוזות ובתפילין של ראש, היא תפילת ''שמע ישראל ה' אלוהיך ה' אחד'' - לא נאמרת בכובד ראש הראוי, כפי שהתורה מצווה.

הם סברו, כי כאשר התפילה נאמרת, בוקר וערב, בביתו של יהודי, עומדים לו לרועץ, פיתויים יום-יומיים שמעמידים לו בני הבית, שלא במזיד, העלולים להוציא אותו מהריכוז באמירת תפילה קדושה זו. הם בקשו למנוע זאת. (תלמוד בבלי, מסכת ברכות כ''ד)

יש לשער, כי כל אחד מהחכמים תינה, לפי תומו, את כאבו על כך שבנות המשפחה, ואולי בנות או נשים זרות שבביתו, שבקירבתן אמר את תפילת 'שמע', הוציאו אותו מהריכוז במהלך התפילה . לא היה זה כדי לשמור על כבודן של בנות ישראל, אלא למטרת אמירת התפילה, כיאות.

רבי יצחק הנפח, חכם נערץ, התלונן כי כאשר היה מיסב את מבטו, תוך כדי אמירת התפילה, ראה ''אשה'' - הבת או חברתה, כשחלק מגופה גלוי והדבר הוציא אותו, כליל, מהריכוז.

רבי ששת חיזק את דבריו ואמר שדעתו מוסחת מהתפילה אפילו למראה אצבעה של נקבה, אלא אם זו אצבעה של אשתו (לחז''ל היה חוש הומור מפותח). הוא הוסיף ואמר: כך הדבר, אף כאשר שערה של האשה אינו אסוף אלא מפוזר 'כעדר של עיזים' (הדימויים החקלאיים נהדרים כי היתה זו חברה חקלאית).

הצטרף לדעתו רב חסדא ואמר כי שוק גלוי של נערה, מבלבל את דעתו במהלך תפילת 'שמע'.

בא רב שמואל, גדול החכמים מבין הארבעה וטען: אפילו קולה של אשה, (והוסיף בהומור: 'כאשר היא יפה'), מסיח את דעתו מאמירת 'שמע. לזה קרא: ''קול באשה – ערווה''. הוא לא התייחס, מעולם, לשירת אשה. הדברים היו כה פשוטים וברורים, עד כי לא דרשו פרשנות. שמואל לא יכול היה להעלות על דעתו, כיצד רבנים ישבשו את דבריו לחלוטין ויוציאו אותם מהקשרם, כעבור אלף שנות גלות.

זאת יש לדעת: הדברים הללו נאמרו בשנים 310-280 לספירה. לא תמצא בשום מקום אחר בתלמוד, כי הכלל של ר' שמואל, "קול באשה ערווה'' - הורחב לשירת נשים, הנשמעת שלא במעמד תפילת 'שמע'. אף לא מפי חכמים בתקופת ''הסבוראים''. הללו הם חכמי ישראל שבאו בעקבות האמוראים. אף לא בתקופת ''הגאונים'', שבאו בעקבות הסבוראים.

לאחר אלף שנים, החלו ממסעות הצלב. אותן שנים, שלהי ימי-הביניים היו ויהודי אירופה כאשכנז, צרפת, ספרד, ופורטוגל, סבלו רדיפות נוראות, טבח, טביעה, שריפה, עינויים, הרג ואונס במשך מאות בשנים. ככל שהחמיר מצבם ובידודם, כן החמירה פרשנותם הרבנים. היהודים שמתו על קידוש השם, תפילת 'שמע' היתה על לשונם.

משהרבנים המיוסרים של המאה ה-11 ואילך, הלכו שבי אחר ההלכה של ר' שמואל ''קול באשה – ערווה'', ריבעו את המעגל ונתנו להלכה המקורית פרשנות מוזרה והרחיבו אותה אל מעבר לגבולותיה. פרשנות רחבה וחמורה לאין שיעור מזו שבתלמוד.

הם פרצו את ההגבלה של ר' שמואל שהתייחסה לאמירת תפילת 'שמע' בנוכחות אשה והרחיבו אותה לאיסור כללי לשמיעת זימרת אשה, במהלך כל אורחות החיים. מדוע זה התייחסו ל'שירת' נשים כאשר ר' שמואל התייחס ל'קול' אשה, בלבד? מהסיבה הפרקטית: כיוון שידעו כי גזירה להתנזר משיחה עם נשים, הינו איסור שאי-אפשר לעמוד בו, שהרי היה משבש את חיי היום-יום עד לבלי הכר, הלכו ופירשו את דבריו של ר' שמואל, כאילו נתכוון מלכתחילה ל'שירת' אשה בלבד ולא לקולה ב'דיבור'. כך הם עיוותו, במודע, את ההלכה של ר' שמואל.

בשיטה נלוזה זו, הרבנים הפכו חיים של פחד מפני הקלגס החיצוני, לחיי סגפנות אומללה, פנימה.

העליה השנייה לארץ

כאשר יהודי הגולה עלו ויישבו את ארץ ישראל בשלהי המאה ה-19, הם הסירו מעליהם את המוסרות ואת התסביכים של יהודי הגולה. החיים בארץ התנהלו, במשך 100 שנים ויותר, החל מתקופת הבילויים, למישרין, עד שלפני 15 שנה לערך נפל דבר בישראל: הצעירים, חובשי הכיפות, יוצאי 'בני עקיבא', שינו את לבושם הרגיל, כדי להבדיל עצמם מהכלל. הם לא הלכו בעקבות הוריהם: ציציות פרצו, במופגן, מחוץ לחולצה, כיפה תלוייה בשובבות על הרכה. בלבוש הבנות, יוצאות תנועת 'בני עקיבא', כמעט ולא תבחין היום בהבדל בינן לבין בנות ממאה שערים. אף בחרו במקומות מגורים מובדלים מהחילונים, תופעה שלא היתה אופיינית עד כה, אלא אצל החרדים, בלבד. לא בכדי הם נושאים את הכינוי ''חרד''לים'' קרי, 'חרדים-לאומיים'.

הרבנים המיוסרים התעלמו מהכתוב בתנ''ך

אותם רבנים מיוסרים', כאז כן היום, לא למדו מעולם תנ''ך ב''חֵידר''. כך הדבר אף היום. בישיבות הם לומדים רק את אותם פסוקים בתנ''ך, שהמשנה או התלמוד מתייחסים אליהם. התוצאה: תלמיד חילוני שסיים בית הספר יסודי, יודע תנ''ך עשרת מונים טוב יותר מתלמיד ישיבה וותיק. טוב יותר אפילו מרבו.

לכן, אותם רבנים של שלהי ימי הביניים, לא היו מודעים, כלל, לאיזכור של זימרת האשה בתנ''ך. לו היו יודעים, לא היו משבשים את ההלכה של ר' שמואל:

א. "וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם", אָשִׁירָה לה' כִּי-גָאֹה גָּאָה".

"אָנֹכִי, לַה' אָנֹכִי אָשִׁירָה, אֲזַמֵּר, לַה' אֱלֹהֵי ישְׂרָאֵל". (שופטים, פרק ה')

"יב עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה, עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי-שִׁיר; קוּם בָּרָק וּשְׁבֵה שֶׁבְיְךָ, בֶּן- אֲבִינֹעַם.

יג אָז יְרַד שָׂרִיד, לְאַדִּירִים עָם;

יְהוָה, יְרַד-לִי בַּגִּבּוֹרִים. (שם)

ב. "וַיְהִי בְּבוֹאָם, בְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי, וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל-עָרֵי ישְׂרָאֵל לשור (לָשִׁיר) וְהַמְּחֹלוֹת, לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ-בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה, וּבְשָׁלִשִׁים. ז וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת, וַתֹּאמַרְןָ: הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו, וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו" (שמואל א' פרק י''ח)

ג. "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ

בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לה'. כִּי גָּאָה גָאֹה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה

בַיָּם" (שמות ט''ו, 20)

ד. "וַיְהִי בְּבוֹאָם, בְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי, וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי

יִשְׂרָאֵל לשיר וְהַמְּחֹלוֹת לִקְרַאֶת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִשִׁים" -

(שמואל א יח 6).

ה. "בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם. אִם אֶשְׁמַע עוֹד בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת?!." (שמואל ב יט 36 )

ו. "כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת, עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת וְתַעֲנוּגֹת בְּנֵי הָאָדָם, שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת" (קוהלת ב' 8)

ז. "מִלְּבַד עַבְדֵיהֶם וְאַמְהֹתֵיהֶם אֵלֶּה שִׁבְעַת אֲלָפִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה,

וְלָהֶם מְשֹׁרְרִים וּמְשֹׁרְרוֹת מָאתָים" (עזרא ב' 65) ( "לפי שהיו עולים בשמחה מבבל לא"י, היו צריכים למשוררים ומשוררות, כדי שיהיו מטיילות בהם ברוב שמחתם" (רש"י). ''משוררים ומשוררות" - זכרים ונקבות לשורר בדרך כי עלו בשמחה ובטיול' ('מצודת דוד').

ז. וְלָהֶם מְשֹׁרֲרִים וּמְשֹׁרֲרוֹת מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה". (נחמיה ז' 67)

ח. "כָּל אֵלֶּה בָּנִים לְהֵימָן חֹזֵה הַמֶּלֶךְ בְּדִבְרֵי הָאֱלֹהִים לְהָרִים קָרֶן, וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים לְהֵימָן בָנִים אַרְבָּעָה עָשָׂר וּבָנוֹת שָׁלוֹשׁ. כָּל אֵלֶּה עַל יְדֵי אֲבִיהֶם בַּשִּׁיר בֵּית ה' בִּמְצִלְתַּיִם נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת לַעֲבֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ אָסָף וִידוּתוּן וְהֵימָן" (דברי הימים א כה 5-6 )

ט "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה! הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ; כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה" (שיר השירים)

הדעה המתונה שאינה כופה את ההלכה על הציבור:

הארגון "נאמני תורה ועבודה'' פנה אל הרב רפי פרץ בבקשה כי יפסוק כי הכלל יחול רק במקרה של 'חשש לפריצות' ולא בטקס צבאי פשוט. אנשיו חששו לפגיעה ב'צבא העם'' (שם).

קצין דתי בכיר אמר: "מדובר בהקצנה בציבור הדתי. קבוצה של רבנים החליטו לעוות את ההלכה". "הם מבקשים לכפות את דעתם על הצבא"

הרב יובל שרלו, ראש ישיבת הסדר, אמר: "לא להפוך את הצבא לחצרות"

"הקביעה כי כל פסיקה של רבו של החייל מחייבת את הצבא, אינו נכון מבחינה הלכתית" (חדשות 'וואלה', 14.9.2011)

אלוף (מיל') אלעזר שטרן, איש דתי החובש כיפה: "טוב יעשו הרבנים אם יאמרו שעל שירת נשים לא מסרבים פקודה''.

הרב הנערץ שלמה אבינר, בתשובה לשאלה השיב, כי אין רשות לחייל לעזוב טקס צבאי אפילו מזמרות בו נשים (אתר 'כיפה', 18.11.2010). ניתן לא להקשיב לשירה. "גם הרבים הראשיים לישראל נוכחים בטקסים מהסוג הזה", הוא פסק.

הרב דוד ביגמן, ראש ישיבת 'מעלה גלבוע' לשעבר: "שירה תמימה – אין בה איסור כלל". הכלל 'קול באשה ערווה, חל בלבד על שירה שנועדה לגירוי מיני, לשירת עגבים (אתר 'קולך', 8.9.2011)

האשם, איפוא, אינו מוטל על הבחורים הנהדרים האלה. האשם הוא בכם, המורים, הרבנים, המקנים לכל תג פירוש מחמיר ומייסר, ללא כל ענווה.

רצונכם, הרב דרוקמן, באיסורים מוזרים – עשו זאת כאוות נפשכם בד' אמותיכם.

אל תשתפו אותנו באיסורים ואל לכם לקעקע את מוסדותיו החברתיים של צה''ל.

בכבוד רב

עו''ד גדעון רוזנבלום

המלצה - לכאן ולכאן - סיפור מעניין על השב"כ

חנן כהן — Fri, 11 Mar 2011 10:32:10 +0000

ההסבר:

המידע במכתב מועתק מכתבה שהתפרסמה באתר "כיכר השבת" - השב"כ השיא סוכניו לערביות; עשרות הילדים נרשמו כיהודים. קיבלתי אישור מעמיר רפפורט, עורך כתב העת IsraelDefense שאכן המידע הגיע מכתב העת שלו אך הוא טוען כי מדובר בפחות מעשרה ילדים ולא ב"עשרות".

להערכתי, פרסום הפרשה באתר חרדי הוא לא מקרי. לחרדים סיכסוך ארוך שנים עם הרב גורן ז"ל, בייחוד סביב פרשת פסק דין האח והאחות. פרסום פרשת אישור יהדותם של ילדים שלא נולדו לאם יהודיה מחזק את עמדתם נגד הגישה המקילה של הרב גורן בנושאי גיור - ובכלל כלפי תהליכי הגיור ברבנות הממלכתית ולאחרונה כלפי הגיורים בצבא.

אני חושב שמכתב זה יעניין בעיקר נמענים חרדים.

המקור:

השב"כ השיא סוכניו לערביות; עשרות הילדים נרשמו כיהודים

רק עתה מוכן השב"כ לאשר, שעשרות מסוכניו שוכנעו בשני העשורים הראשונים לקיום המדינה, להתחתן עם ערביות בלא שאלו ידעו כי חתניהם יהודים. הרב הצבאי הראשי הרב שלמה גורן ז"ל, פסק שאין צורך לגייר את הילדים. "כיכר השבת" מביא את הסיפור המלא שעד היום מחולל נזקים.

שערוריית הענק בדרך. רק עתה מוכן שרות הביטחון הכללי של ישראל, לאשר, שעשרות מסוכניו שוכנעו בשני העשורים הראשונים לקיום המדינה, להתחתן עם ערביות, תושבות יישובים ושכונות ערביות בכל רחבי ישראל, בלא שנשים אלו ידעו שחתניהם הם יהודים העובדים בשב"כ.

המטרה הייתה לשתול מרגלים בתוך האוכלוסייה הערבית כדי שידווחו על הנעשה שם.

זוגות אלו הקימו בתים ונולדו להם ילדים, וכשעלתה על הפרק שאלת יהדותם של הנולדים, הועבר הנושא בחשאי לטיפולו של מי שהיה הרב הצבאי הראשי, האלוף הרב שלמה גורן ז"ל, שפסק כי אין צורך לגייר את הילדים. כולם נרשמו כיהודים לכל דבר, וחלקם הפכו ברבות השנים לקצינים בצה"ל ולבעלי תפקידים במדינה

הסיפור המתפרסם כאן לראשונה, אמור להופיע במגזין הצבאי החדש של ישראל, ISRAELDEFENSE, מגזין עצמאי ובינלאומי לענייני צבא וביטחון בישראל. את המגזין עורך עמיר רפפורט, כתב צבאי לשעבר ב"ידיעות אחרונות" והפרשן הצבאי לשעבר של "מעריב".

המלצה - לכאן ולכאן - סיפור מקסים

חנן כהן — Thu, 20 Jan 2011 21:04:16 +0000

ההסבר:

השורה האחרונה במכתב היא "תורגם מאנגלית". מה שלא נכתב הוא שהמקור האנגלי הוא עיבוד יהודי למקור נוצרי שמטרתו להזכיר לקוראים שנסים אינם קורים, הם נגרמים.

ההמלצה "לכאן ולכאן" נובעת מתחושתי שהעברת הסיפור הזה, כמו סיפורי אמונה אחרים, לא תזיק בשום צורה.

להרחבה (באנגלית) The Gold and Ivory Tablecloth

המקור:

סיפור מקסים. אכן, ה' פועל בדרכים נסתרות.

רב חדש ואשתו נשלחו למשרתם הראשונה לשרת בקהילה, ולפתוח מחדש בית כנסת בפרברי ברוקלין.

הם הגיעו לשם בתחילת פברואר, כשהם נרגשים מן ההזדמנות שנפלה בחלקם.

כאשר ראו לראשונה את בית הכנסת, הוא היה מוזנח ונזקק לעבודת שיפוץ רבה. הם הציבו להם למטרה לסיים את כל העבודות, כך שיוכלו להיכנס ולקיים בו את התפילה הראשונה בליל פורים. הם עמלו קשה בתיקון הספסלים הישנים, בסיוד הקירות, בצביעה וכד', ובעוד מועד, ביום ח' באדר (17 בפברואר) הם עמדו לסיים. ב-19 בפברואר פקדה את האזור סערת שלגים איומה, שנמשכה יומיים. ב-21 בפברואר הלך הרב לבית הכנסת, וליבו נפל בקרבו כשראה שהגג דלף וגרם לנפילת הטיח משטח גדול של הקיר המזרחי בדיוק מאחורי הבמה. הוא ניקה את הלכלוך מן הרצפה, ולא נותר לו אלא להחליט לדחות את תפילת הפתיחה שתכנן לליל פורים, וללכת הביתה.

בדרכו הביתה, הוא הבחין בבאזר לצרכי צדקה שהתקיים בבית עסק מקומי, ונכנס לשם. אחד הפריטים שעמדו למכירה הייתה מפת שולחן יפהפייה בצבע שנהב, רקומה בעבודה יוצאת מן הכלל ובצבעים נאים, כשמגן דוד רקום במרכזה. היא הייתה בדיוק בגודל הנדרש לכיסוי החור בקיר הקדמי של בית הכנסת. הוא קנה אותה ופנה לחזור לבית הכנסת. בינתיים החל לרדת שלג. הוא הבחין באישה מבוגרת שרצה מן הכיוון הנגדי כשהיא מנסה להגיע לאוטובוס שעמד בתחנה, אך לא הספיקה. הרב הזמין אותה להמתין בתוך בית הכנסת המחומם לאוטובוס הבא שאמור היה להגיע 45 דקות מאוחר יותר. היא ישבה על הספסל מבלי לשים לב למעשיו של הרב, אשר בינתיים הביא סולם וציוד כדי לתלות את המפה ולכסות את הקיר. הרב התקשה להאמין כמה יפה הקיר נראה עתה, כשהמפה כיסתה את כל השטח הבעייתי

עתה הבחין הרב באשה שהיא יורדת במעבר המרכזי בין הספסלים. פניה היו חיוורים. והיא שאלה "רבי, מהיכן השגת את המפה הזאת ?". כשהרב הסביר לה, בקשה ממנו האישה לבדוק בפינה הימנית התחתונה של המפה, אם רקומות שם האותיות EBG. ואכן כך היה. אילו היו אותיות ראשי התיבות של שמה של האישה, והיא עשתה את המפה, 35 שנים קודם לכן, בפולין. האישה התקשתה להאמין כשהרב סיפר לה כיצד השיג את ה"מפה" אך לפני זמן קצר.

האישה הסבירה שלפני המלחמה היא ובעלה היו אנשים אמידים בפולין. כאשר הגיעו הנאצים, היא אולצה לעזוב. בעלה היה אמור לבוא אחריה כעבור שבוע. הוא נתפס, נשלח למחנה ומאז היא לא ראתה עוד את בעלה או את ביתה. הרב רצה לתת לה את המפה, אבל היא שכנעה אותו להשאיר אותה למען בית הכנסת.

הרב עמד על כך שהוא יסיע אותה הביתה – הדבר המינימאלי שהוא יכול היה לעשות. היא גרה בצידו האחר של 'סטאטן-אילנד' ורק הגיעה לברוקלין למשך היום כדי לעסוק בעבודות ניקיון.

בליל פורים הייתה להם תפילה מקסימה. בית הכנסת היה כמעט מלא. התפילה הייתה נהדרת. בסיום התפילה, ברכו הרב ואשתו את כולם ליד דלת היציאה, ורבים אמרו שיש בכוונתם לבוא שוב.

אדם זקן אחד, שאותו הכיר הרב מן הסביבה, המשיך לשבת על אחד הספסלים, ולהביט, והרב לא הבין מדוע הוא אינו עוזב. האיש שאל אותו היכן השיג את המפה שתלויה על קיר המזרח, מפני שהיא זהה לזו שאשתו עשתה שנים קודם לכן כשהם גרו בפולין לפני המלחמה, וכיצד זה ייתכן שתהיינה שתי מפות כל כך דומות?! . הוא סיפר לרב כיצד הנאצים הגיעו, כיצד הוא אילץ את אשתו לברוח למען בטחונה וכי הוא היה אמור לבוא אחריה, אבל נעצר והושם במחנה. הוא לא ראה את אשתו או את ביתו מאז, זה 35 שנה.

הרב שאל אותו אם הוא מוכן להצטרף אליו לסיור קצר. הם נסעו ל'סטאטן-אילנד', לבית שאליו הביא הרב את האישה שלושה ימים לפני כן. הוא עזר לו לטפס במעלה המדרגות אל דירתה של האישה, הקיש בדלת וראה איחוד משפחה של ליל פורים, גדול מכל דבר שיכול היה לדמיין.

סיפור זה מבוסס על סיפור אמיתי. ה' אכן עושה את מלאכתו בדרכים נסתרות.

קח לעצמך 60 שניות ואמור תפילה קצרה:

"אנא ה', ברך נא את כל משפחתי וחברי בכל מה שידוע לפניך שהם זקוקים לו. יהי רצון מלפניך שחייהם יהיו מלאים בשלום, בהצלחה ובכוח בדרכם לדרוש את קרבתך. אמן."

עתה, שלח לחמישה אנשים נוספים., ובתוך שעה תביא לכך שחמישה אנשים יתפללו למענך, ושמספר רב של אנשים יתפללו למען אחרים. וכולנו נתברך נחזה בפעולתו של ה' בחיינו.

תורגם מאנגלית.

מכתב חוזר - התכוננו לחגוג את הסילבסטר בתיבת הדואר שלכם

חנן כהן — Mon, 13 Dec 2010 09:33:24 +0000

ההסבר:

המקור:

אם תקבלו את האימייל שקובע שסילבטר היה אפיפיור נוצרי שרצח בעינויים קשים אלפי יהודים, הפנו את השולחים לתגובה לאימייל הזה שפרסמתי לפני שבע שנים.

המלצה - לא להעביר - ראש ממשלת אוסטרליה – פעם שניה שהוא עשה זאת:

חנן כהן — Fri, 02 Jul 2010 08:19:59 +0000

ההסבר:

זה הוא ערבוב של ציטוטים ממקורות שונים המיוחסים לאנשים הלא נכונים. אנשים מעבירים את המכתב הזה הלאה לא בגלל שמישהו אמר או לא אמר את הדברים אלא בגלל שהם מסכימים עם ביקורת ושינאת האיסלאם והמוסלמים. העברת המכתב מפיצה שינאה ולא דיאלוג לקראת פתרון בעיות. לקריאת ניתוחים מפורטים (באנגלית) של העובדות במכתב ראו באתר Snopes ובאתר Hoax Slayer

המקור:

ראש הממשלה קווין ראד - אוסטרליה, אומר: מוסלמים הרוצים לחיות לפי חוק השריעה האסלאמית התבקשו ביום רביעי לצאת מאוסטרליה, כאשר הממשלה התמקדה ברדיקלים במטרה למנוע פיגועי טרור פוטנציאליים.

בנפרד, הכעיס ראד כמה מוסלמים באוסטרליה ביום רביעי באומרו שהוא תומך בסוכנויות ריגול לצורך ניטור מסגדים ברחבי המדינה. ציטוט:

המהגרים, לא האוסטרלים, חייבים להתאים עצמם . זה-מה-יש.

עייפתי מהצורך של האומה הזו לדאוג שמא אנחנו פוגעים ביחידים או בתרבותם. מאז התקפות הטרור על באלי, אנו חווים פרץ של פטריוטיות בקרב רוב האוסטרלים. "

"תרבות זו התפתחה במשך שתי מאות שנים של מאבקים, ניסויים, ניצחונות על ידי מיליוני גברים ונשים, שביקשו חופש"

"אנחנו מדברים אנגלית בעיקר, לא ספרדית, לבנונית, ערבית, סינית, יפנית, רוסית, או כל שפה אחרת. לכן, אם אתם רוצים להיות חלק מהחברה שלנו, לימדו את השפה!"

"רוב האוסטרלים מאמינים באלוהים. זה לא דחיפה פוליטית של מיעוט הימין הנוצרי, אלא עובדה, שגברים ונשים נוצריים, ייסדו את העם הזה על עקרונות נוצריים, וזה מתועד היטב. בהחלט מתאים כדי להציג זאת על קירות בתי הספר שלנו. אם אלוהים פוגע בכם, אז אני מציע לכם לשקול חלק אחר של העולם בתור הבית החדש שלכם, כי אלוהים הוא חלק מהתרבות שלנו. "

"אנו מקבלים את האמונות שלכם, ולא שואלים למה. כל מה שאנחנו מבקשים הוא שאתם תקבלו אותנו, לחיות בהרמוניה והנאה שלום איתנו. "

"זו הארץ שלנו, האדמה שלנו, וסגנון החיים שלנו, ואנו מאפשרים לכם בכל הזדמנות ליהנות מכל זה. אבל מרגע שסיימתם להתלונן, לייבב, וגם לקטר על הדגל שלנו, המורשת שלנו, האמונות הנוצריות שלנו, ועל סגנון החיים שלנו, אני מאוד ממליץ לכם לנצל את החופש הגדול האוסטרלי הנוסף , "הזכות לעזוב". "

"אם אתם לא מאושרים כאן - עזבו. אנחנו לא הכרחנו אתכם לבוא לכאן. ביקשתם להיות כאן. אז קבלו את הארץ שקיבלתם. "

אולי אם נפיץ זאת בינינו בקנדה & ארה"ב ויותר מכך בישראל!, נמצא את האומץ להתחיל לדבר ולהשמיע את אותן אמיתות.

אם אתם מסכימים לנאמר, בבקשה שלחו מייל זה הלאה, לאנשים רבים ככל שרק אפשר

המלצה - לכאן ולכאן - סיפור מרגש עם עוצמה גדולה

חנן כהן — Sun, 02 May 2010 17:02:22 +0000

ההסבר:

אין לי לב להתקשר לאמא השכולה ולשאול אותה אם כל העובדות בסיפור נכונות. אני גם חושב שזה לא משנה. יש אנשים שהסיפור הזה מרגש אותם ונותן להם כח והשראה. וגם אם העובדות בסיפור לא ממש מדוייקות, האם אנשים יפסיקו להתרגש ממנו ויפסיקו להעביר אותו?

עדכון: הנה כתבה באתר ערוץ 7 - הסיפור המדהים של דליה עמנואלוף ודביר

המקור:

בסעודת יום העצמאות שלנו הערב,
שמעתי את הסיפור הזה מכלי ראשון,
[מחבר טוב מאוד של דביר, בן קשת]
והוא כל כך ריגש אותי עד דמעות
שהחלטתי לספר לכן אותו רגע לפני השינה.
***

דביר עמנואלוב הוא החיל הראשון שנהרג במלחמה בעזה בעופרת יצוקה,
אביו נפטר שנתיים קודם ממחלה ממארת,
ודביר, כבן היחיד בין בנות, נשא את כל העול יחד עם אמא שלו.
האובדן שלו גרם לצער גדול במיוחד, בשל היותו בן יחיד,
ונותרו רק נשות המשפחה.

ביום הולדתו האחרון, התאספו כל החברים והמשפחה מסביב לקברו,
הביאו שתילי פרחים וסדרו חלקת קבר יפה עבורו,
במהלך האירוע האמא שלו סיפרה לכולם שם סיפור מדהים:

לילה אחד לפני שהלכה לישון, היא דיברה אל הקב"ה בקול רם ואמרה וביקשה:
"תן לי סימן, תן לי חיבוק אחד מדביר כדי שאדע שלא הכל היה לשווא".
והלכה לישון.
באותו שבוע, הבת שלה בקשה ממנה לבוא איתה לחוצות היוצר - בירושלים -
היתה אמורה להיות הופעה של מאיר בנאי.
האם לא כ"כ רצתה, הרגישה במצב רוח מאוד שפל
אבל גם לא רצתה לצער את הבת ולכן נאותה, והלכה איתה
בלי הרבה שמחה וחשק.
המופע התקיים בבריכת הסולטן.
בעוד הנגנים מתמהמהים לכוון את הכלים שלהם,
וההופעה מתעכבת קצת,
ניגש אליה ילדון קטן בן שנתיים, זהוב תלתלים שנראה כמו מלאך ונגע בכתפה,
דליה, שהיא גננת במקצועה סובבה את ראשה ראתה את פני המלאך
ונכנסה עמו לשיחה.
-איך קוראים לך? אשל
-אתה רוצה להיות חבר שלי אשל? כן
-אתה רוצה לשבת לידי אשל? כן.
וההורים -שתי שורות מעל- צופים במלאך שלהם 'מטריד' את הגברת המובגרת
וקוראים לו אליהם. והיא, דליה מרגיעה אותם ואומרת שהכל בסדר.
ואז אשל הקטן הזה מספר לה שיש לו אח תינוק ששמו דביר...
כולה מתחלחלת מהשם,
עולה שתי שורות למעלה אל ההורים של אשל,
רואה את התינוק בעגלה ואומרת להם בחצי התנצלות:
-אם לא אכפת לכם שאני שואלת, בן כמה הבן שלכם? בן חצי שנה.
-ושוב אם זה בסדר שאני מחטטת, הוא נולד לפני או אחרי 'עופרת יצוקה'? אחרי.
-וסליחה באמת, שאלה אחרונה, מדוע קראתם לו דביר?
והאמא של אשל ודביר מספרת:
אני קצינת נפגעים בצה"ל, וכשהייתי בסוף ההריון עם דביר,
הרופאים חשדו שהם מגלים מום מאוד קשה לתינוק,
אבל כיון שזה היה ממש בסוף ההריון כבר לא היה ניתן לעשות כלום,
אלא להמתין ללידה ולראות האם באמת יש מום או לא.
וכך, האמא -שירי- הלכה הביתה אחרי הבדיקה ובבית שמעה על נפילתו של דביר במלחמה,
ומיד עשתה "עסק" עם הקב"ה:
"אם אתה מוליד לי תינוק בריא, אני מבטיחה לקרוא לו דביר ע"ש החייל דביר שנהרג".
דליה, האמא של דביר החייל, נשארה פעורת פה,
ואמרה להם -
-אני אמא של דביר,
ההורים הצעירים לא האמינו לה.
-באמת, אני אמא של דביר,
ושוב הם לא האמינו לה ושאלו: איך קוראים לך? דליה, דליה עמנואלוב מפסגת זאב...
ואז האמא של דביר הקטן אמרה לדליה,
קחי את דביר על הידיים, דביר רוצה לתת לך חיבוק.

כמובן שמאז המשפחות אימצו אלו את אלו,
ושירי האמא של דביר ואשל, כקצינת נפגעים יצרה קשר עם דליה,
ומלווה אותה לאן שלא תלך ולכל מה שנחוץ לה.

אם זו לא סיפור עם עצמה,
אז מה זו עצמה???

***
את הסיפור הזה כלשונו שמעתי הערב
מעמינדב בדיחי חבר קרוב של דביר והמשפחה.

המלצה - לכאן ולכאן - הטבעת והשמלה של ריבקי הולצברג ז"ל

חנן כהן — Mon, 23 Feb 2009 00:00:01 +0000

ההסבר:

האם יונה היה באמת בבטן הדג שלושה ימים ושלושה לילות? האם אליהו באמת עלה בסערה השמימה? האם באמת נתנה ריבקי ז"ל טבעת ושמלה לבחורה? בסיפורים כאלה האמת האובייקטיבית לא חשובה. מה שחשוב הוא הרגש שאותם סיפורים מעורר ומוסר ההשכל שבהם. יהי זיכרה של ריבקי ז"ל ברוך.

עדכון: על פי ידיעה בעיתון "ישראל היום" בתאריך 26.2.2009, מסתבר שהחלק בסיפור על נתינת השמלה והטבעת נכון, אולם החלק שבו הן הוחזרו לא נכון. המשפחה מבקשת מהצעירה שקיבלה את השמלה והטבעת להחזיר אותן.

המקור:

באחד מימי השבעה לזכרה של ריבקי הולצברג ז"ל, שנרצחה על ידי הטרוריסטים יחד עם בעלה במומבאי שבהודו, נכנסה אישה צעירה לביתם של הרוזנברגים.

היא אמרה לגברת רוזנברג כי יש לה משהו עבורה ומסרה לה חבילה קטנה.

הדבר עורר את סקרנותה של גב' רוזנברג והיא פתחה את החבילה ונדהמה לגלות טבעת יהלום של ריבקי ושמלת שבת מהיפות של ריבקי.

"איך הגיעו דברים אלה לידיך?" שאלה גב' רוזנברג.

"הרשי לי לספר לך את סיפורי" השיבה בעדינות האישה הצעירה.

"טיילתי ברחבי הודו ומשום מה הסתבכתי עם החוק שם ומצאתי את עצמי בבית כלא הודי. אינך יכולה לתאר לך איזה מקום נורא ופרימיטיבי היה המקום....

הנחמה היחידה הייתה שבתי הסוהר שם אינם מאורגנים כהלכה והאחראים מושחתים וניתנים לשיחוד. כך הצלחתי להימלט משם."

המקום הראשון אליו נמלטתי היה כמובן בית חב"ד. כל אחד ידע שלשם נמלטת אם היית זקוק לעזרה.

ריבקי קיבלה אותי בסבר פנים יפות, האכילה אותי והדגישה שזה חיוני ודחוף שאעזוב את הודו מיד. אני ידעתי זאת אך הייתי חרדה שמא יבדקו את דרכוני ויגלו שברחתי מהכלא.

ריבקי נתנה לי אחת משמלות השבת ואת טבעת היהלום שלה.

"אם מראך יהיה מכובד מאד, אישה נשואה הלבושה יפה עם טבעת יהלום על אצבעה, הם לא יבחנו אותך יתר על המידה. הם יניחו לך. אישה עם טבעת יהלום על אצבעה היא ממעמד אחר.

היא אישה מכובדת. היא לא עבריינית, כזו שברחה מבית הסוהר. הם לא יטרידו אותך יתר על המידה."

"כפי שאת רואה, לקחתי את השמלה והטבעת וכך יצאתי בשלום מהודו. עכשיו באתי לתת לך את השמלה והטבעת של ריבקי שהיא הילוותה לי."

אמה של ריבקי לקחה את החפצים של בתה האהובה. אחר כך היא אמרה לאישה הצעירה,

"לאחרונה פגשתי את ריבקי ושמתי לב שהיא לא עונדת את טבעתה. כששאלתי אותה בקשר לכך היא השיבה לי "זה בשליחות."

אכן שליחות ברוכה של אישה צדקת ומיוחדת !! יהי זכרה וזכר בעלה ברוכים !

חדשות האתר - לגבי תגובתי על מכתב הנס של קריעת ים סוף

חנן כהן — Tue, 28 Aug 2007 00:00:01 +0000

ההסבר:

המקור:

קיבלתי (יחסית) הרבה תגובות נזעמות על המלצתי לגבי המכתב על נס קריעת ים סוף . חלקן חלקו על מסקנותי וחלקן התאכזבו מהשירות הגרוע שאני נותן כי לא עניתי לציפיותיהם לחקירה מדוייקת שתפריך או תאשר את המכתב. אני שמח שיש כאלה שלא מסכימים איתי ואני שמח שיש כאלה המאוכזבים מהשירות שאני נותן כאן. מטרתי העיקרית באתר זה היא לעודד אנשים לחשוב בעצמם. אם תגובתי למכתב הצליחה לערער את התחושה שאפשר לסמוך על האתר שלי בעיניים עצומות, הצלחתי במשימתי. או באנגלית (מתוך בראיין כוכב עליון):

Brian: Look, you've got it all wrong! You don't NEED to follow ME, you don't NEED to follow ANYBODY! You've got to think for yourselves! You're ALL individuals!
The Crowd (in unison): Yes! We're all individuals!
Brian: You're all different!
The Crowd (in unison): Yes, we ARE all different!
Man in Crowd: I'm not...
The Crowd: Shhh!

תוספת לגבי הארכיאולוג: תמר בפורום הפנתה את תשומת לבי שמגלה המקום האמיתי שבו התרחש נס קריעת ים סוף הוא אדם שאין לו שום הכשרה בארכיאולוגיה ושתגליותיו השונות זכו לביקורות מבוססות מכל הכיוונים. לקריאה נוספת בוויקיפדיה על Ron Wyatt.

חדשות האתר - רשימת קניות לאלוהים

חנן כהן — Sat, 19 May 2007 00:00:01 +0000

ההסבר:

המקור:

בבלוג אחד סיפרה הכותבת על מחלת אביה. בתגובה, כתבה לה מישהי:

"אם את מוכנה, כתבי את שמו שלפחות נתפלל עליו אם איננו יכולים לעזור אחרת."

ענתה לה כותבת הבלוג : "תודה על ההצעה, אבל יש לי בעיה עם התפילה הסיטונאית הזו לרפואה. זה מרגיש לי כמו רשימת קניות שמוגשת לאלוהים."

בדיוק ההרגשה שלי כלפי מכתבי השרשרת המבקשים להתפלל עבור אדם זה או אחר.

המלצה - לא להעביר - משהו מפחיד מהתורה

חנן כהן — Tue, 22 Aug 2006 00:00:01 +0000

ההסבר:

מישהו רקח מתיחת אימייל עם טקסט מקראי לכאורה. הבעיה היא לא עם כך שאין שום דבר כזה במקרא. הבעיה היא שמישהו יצר מתיחה המבוססת על המצב הקשה של חטיפת החיילים והמלחמה העקובה מדם שבעקבותיה.

המקור:

בערב ראש השנה תשס"ו נקראה פרשת השבוע הנ"ל:(תוך העלון "שבת וקודש" שיצא בערב ראש השנה תשס"ו)
"ואבני גולד ילקחו עימהם לארזים הרחוקים וחמת שמים בהם וגשמים עמירים ישטפו הארזים ושורשי הארזים חזקים המה ולא יכניעום וישמיעו קולם עד מערת אליהו ואף רחוקה מזה, ולית דין ולית דיין ויבוא השליט חי מארץ הדרום, ויבוא קול רעה גדולה מבבל פרס כי המה לא שמעהו לקול שוועתי וירעישו בניי גם הם בקול רעה גדולה עוד יותר והגאלם ביסורים גדולים"

תרגום:
אבני גולד (שמות החטופים גולדווסר ורגב) ילקחו לארזים (ארץ לבנון) חמת שמים בהם וגשמים (מבצע גשמי זעם של צה"ל) עמירים (מסתתר עמיר פרץ) ושורשי הארזים חזקים (חיזבאללה חזק ולא נשבר) ישמיעו קולם עד מערת אליהו (מערה בחיפה) ואף רחוקה מזה (חדרה ועפולה), ויבוא השליט מארץ דרום (גלעד שליט הנמצא בעזה) ויבוא קול רעה גדולה מבבל פרס (כנראה נותקף מאיראן) וירעישו בניי גם הם (ישראל תגיב) בקול רעה גדולה עוד יותר (כנראה ישראל תשתמש בנשק גרעיני) והגאלם ביסורים גדולים...
בקיצור חברים להתכונן לגרוע מכל.... זה כבר יותר מדי רציני והתורה שלנו לעולם לא משקרת

המלצה - לא להעביר - מצטערת… הייתי חייבת לשלוח.. מפחיד…

חנן כהן — Thu, 03 Aug 2006 00:00:01 +0000

ההסבר:

לא מותק, לא היית חייבת. היית יכולה גם לא להעביר הלאה. אלא אם כן את עושה כל מה שאומרים לך בלי לחשוב. ואם זה המצב, תשלחי לי מייד מאתיים שקל כי הרב אבוחצירה אמר לי את זה בחלום.

המקור:

תקרא עד הסוףף זאת לא כמו כול הודעת שרשרת זאת אמיתית...! הרב אבוחצירא אמר שהוא חלם חלום שהתגלה בו איש חשוב והוא אמר שהוא רוצה שכול עם ישראל ידע את זה שהוא התגלה לראשונה לאחר 2000 שנה מי שלא יעביר הודעה זאת ל -25 אנשים גורלו מר ואיש ממשפחתו ימות בתאונה קשה השבוע.

עוד 3 שעות מהרגע שתקרא הודעה זו תקבל טלפון שיעשה לך את השבוע. אם תשלח זאת ל20 אנשים בחצי שעה הקרובה תקבל את הטלפון המשמח.

אם לא תשלח ותתעלם זה יהיה השבוע הכי גרוע בחיים שלך. זה אמיתי-בדוק!

אין לך מה להפסיד

המלצה - לא להעביר - סיפור אמיתי (המלצרית מסבארו והמלאך השומר שלה)

חנן כהן — Mon, 29 May 2006 00:00:01 +0000

ההסבר:

אני מצטט כאן את מכתב שקיבלתי בקשר לסיפור. לקרוא ולהפנים!
שמי אוריאל מעוז אח שכול של תהילה מעוז הקופאית ואחראית המשמרת שנהרגה במסעדת סבארו בירושלים ב 9/8/2001 .
ראשית רציתי להפנות את תשומת ליבך לכך שהתאומים קרסו חודש ויומיים לאחר הפיגוע בסבארו ב11/9/2001 ולא כעבור מספר שנים כפי שמצויין בסיפור הזוועתי הזה, כך שאכן הסיפור מצוץ ממקלדתו של אדם חולה נפש.
לאחרונה נתקלתי בסיפור המגעיל הזה בלא מעט אתרים, אתרי קודש ללימוד ניסים, אתרי ניו אייג' ללימוד "רוחניות" על מלאך שומר או
קשר בין נשמות ועוד. אני פשוט מזועזע עד כמה אנשים יכולים לנצל את הדם השפוך של קורבנות הטרור לקידום ענייניהם או תורתם.
אני מבקש ממך ומתחנן אם אתה יכול לפרסם באתרך גינוי חריף ואזהרה חמורה לא להפיץ את המייל עם הסיפור הזה תוך אפילו ציון כי קיבלת מייל מהאח של הקופאית שכביכול נפצעה.
אני מצרף לך כקובץ גם מאמר שפורסם בעיתון כל העיר ירושלים בעקבות סיפור דומה שפורסם ב"תיקון כללי" של רבי נחמן על כך שבעצם אחותי בחיים והיא כביכול ניצלה בזכות ה"תיקון הכללי" שהיה לה ליד הקופה....

בתודה מראש
אוריאל מעוז

המקור:

לפני כמה שנים בירושלים במסעדת "סבארו" בעיר, היה פיגוע מזעזע ובו המון הרוגים.
באותו היום המסעדה הייתה עמוסה באנשים, מלצרית שראתה שאי אפשר לתפקד ככה עמדה על השולחן וקראה בקול : "אנשים בבקשה ממכם, אין מקום כרגע במסעדה, אם זה לא קשה לכם תצאו תעשו סיבוב ותחזרו בעוד חצי שעה".
אישה אמריקאית שהייתה מאוד עמידה וחיה חיים טובים בניו יורק ונכחה במסעדה אמרה לעצמה שבאמת דחוס כאן והחליטה לצאת מהמסעדה.
כעבור מספר דקות ארע הפיצוץ.
האישה האמריקאית הייתה ממש בשוק שניצלה ממוות, והחליטה שהיא חייבת למצוא את אותה מלצרית שבזכותה היא עדיין חיה.
היא חיפשה וחיפשה (בתקווה שהיא עדיין בחיים) עד שמצאה אותה באיזה בית חולים שכולה חבולה ופצועה מהפיגוע.
האישה האמריקאית אמרה לה שהיא חייבת לה את חיה וכל דבר שתבקש היא תיתן לה ותעמוד לצידה תמיד.
המלצרית אמרה לאישה שאינה צריכה דבר משום שכולה פצועה ומי יודע אם היא תצא מזה. האישה התעקשה ואמרה שמכיוון והיא צריכה לחזור לניו יורק, תשאיר אצלה את הפרטים שלה ואם אי פעם היא תצטרך משהו , כל דבר, שתרים אליה טלפון.

וככה עוברים להם השנים, המלצרית לאט לאט מחלימה.
הרופאים אמרו שיש עוד טיפול שהיא צריכה לעבור ולא ניתן לעבור אותו בארץ אלה בניו יורק. המלצרית ישר חשבה על האישה האמריקאית והתקשרה אליה בכדי לשאול אם היא עדיין זוכרת אותה. האישה זכרה ואף שמחה לשמוע על בואה ואפילו אמרה לה שתבוא באופן אישי לקחת אותה משדה התעופה ביום שתגיע.

האישה האמריקאית עשתה עסקים במגדלי התאומים.
באותו היום שהגיעה המלצרית לשדה התעופה, האישה יצאה משם ונסעה לשדה התעופה לקחת אותה. כעבור מספר דקות בן לאדן הוריד את מגדלי התאומים....

פעמיים ניצלה האישה ממוות בזכות המלצרית.

אנשים מאמינים אומרים שזה הכל משמיים, שהמלצרית היא בעצם המלאך השומר של האישה האמריקאית. יש אנשים שאומרים שזה סתם צירוף מקרים..

מה אתם אומרים...?

שיהיה רק טוב!