https://www.irrelevant.org.il חנן כהן מגיב על מכתבי שרשרת ושמועות אינטרנט - מאז 2002 Mon, 20 Apr 2026 12:42:57 +0000 hourly 1 https://www.irrelevant.org.il/2010/05/25/3081 https://www.irrelevant.org.il/2010/05/25/3081#respond Tue, 25 May 2010 19:44:00 +0000 חנן כהן https://www.irrelevant.org.il/?p=3081 ההסבר:

לא ראיתי איזכור לפעילות הזאת באתר הרשמי למען שחרורו של גלעד שליט. כמו כן, המכתב לא מציין את עלות משלוח ה SMS. אני מציע לא להעביר. אם אתם רוצים לפעול למען גלעד שליט הסתכלו באתר הרשמי. יש שפע של פעילויות שמתאימות לכל אחד.

המקור:

לפחות חצי מליון אנשים מחליטים

לאן לשלוח את "מגילת העצמאות של גלעד שליט ".

שולחים את הספרה 4 ב-SMS למספר טלפון 1400

כדי שראש הממשלה וחברי הכנסת יקבלו את המגילה.

שולחים את הספרה 2 ב-SMS למספר טלפון 1400

כדי שמעל לחמישים משרדי צלב אדום ושגרירויות, יקבלו את המגילה.

אנחנו מחליטים איך להשפיע !

לגלעד אין זמן.ב- 25.6.10 הוא יהיה 4 שנים בשבי !!!

מעבירים את הקישור לכל החברים והמשפחה במייל, בפייסבוק,

בתפוז, בקפה דהמרקר ובכל הרשתות החברתיות .

נעזור לגלעד לא להישאר לבד !

קישור למגילה:

http://www.cue.co.il/i/cue-z9888f385I.jpg]]> https://www.irrelevant.org.il/2010/05/25/3081/feed 0 https://www.irrelevant.org.il/2009/05/06/958 https://www.irrelevant.org.il/2009/05/06/958#respond Wed, 06 May 2009 00:00:01 +0000 חנן כהן https://www.irrelevant.org.il/958 ההסבר:

זו היא לא בקשה אישית מנועם שליט. להלן תגובה רשמית מאתר "הבנים":

האימייל לא נכתב ע"י המטה ולא ע"י נועם ולא על דעתינו
חבל לנו שמשתמשים בשמו של נועם כאילו הוא כתב את האימייל ומטעים את הציבור
עם זאת אין אנו מתנגדים כלל לעצם העצומה ועצם החתימה עליה, וכמובן לעצם לכך שהלחץ על ממשלת ארה"ב למנוע סיוע לשיקום עזה כל עוד גלעד מוחזק שם, אכן ישא פירות. העצומה עצמה הנה דבר יפה וחשוב במאבק למען גלעד, מאבק שכבר התגלל מעבר לפתחה של משפחת שליט והפך למאבק ציבורי על ערכי המדינה. הדבר היחיד שאנו מצרים עליו הנו השימוש הלא נכון כביכול בשמו של נועם שליט מבלי לשאול אותו

ביררתי עם ישיבת אש התורה שהפיקה את הסרט והעצומה. נועם שליט אישר את הטקסט של התסריט ואת נוסח העצומה. אבל המכתב לא הופץ בשמו ולא מופיע באתר הרשמי לשחרור גלעד שליט habanim.org. נוסח המכתב כפי שמופץ גם לא נכתב על ידי ישיבת אש התורה. כמו כן, בכל הדיווחים על ביקורו של נועם שליט בארה"ב לא הוזכרה דרישה לקישור בין הסיוע האמריקאי לעזה ובין שחרורו של גלעד שליט.

עדכון אפריל 2010 - בעקבות ביקורת בתקשורת על המכתב, ישיבת אש התורה פרסמה דף הסבר באתר שלה.

המקור:

הרגילו אותנו לחשוב שכמות המחבלים שישוחררו תקבע את שחרור גלעד שליט.
נוכחנו לדעת שלא.
ניתן לפדות את גלעד שליט ב 300 מיליון דולר. מעולם לא הוצג כופר כה גבוהה תמורת שבוי.
ארה"ב מתכוונת להעניק סכום זה לשיקום עזה. יש סיכוי לא קטן ש 300 מיליון דולר ישכנעו את מישהו שם לשחרר את גלעד.
אנא חתמו על עצומה זו, אשר תוגש לנשיא ארה"ב בבקשה לתת את הכסף רק בתנאי שג לעד ישוחרר.
זאת הפעם הראשונה שאני שולח בקשה כזו כי אני מאמין שהפעם זה יכול לשנות.
לא ניסינו שום דרך אחרת, בואו ננסה את זה.
חתמו עכשיו

חייבים להתנות את מתן הסיוע לרצועת עזה בשחרור גלעד‎!
סרטון קצר ועצומה-אנא לחצו על הקישור הבא:

עברית:
http://dogood.aish.com/giladHebrew/

אנגלית:

http://dogood.aish.com/gilad/

אנא העבירו המסר לחבריכם בארץ ובחו"ל

תודה!]]> https://www.irrelevant.org.il/2009/05/06/958/feed 0 https://www.irrelevant.org.il/2007/03/01/902 https://www.irrelevant.org.il/2007/03/01/902#comments Thu, 01 Mar 2007 00:00:01 +0000 חנן כהן https://www.irrelevant.org.il/902 ההסבר:

בסוף המכתב כתובים שני דברים שרומזים על כך שלא אימו של גלעד שליט כתבה אותו. כתוב "הילד שלי שנחטף לתוך לבנון" - גלעד שליט נחטף לרצועת עזה. כתוב "הילד שלי שאולי לא יחזור". הורי החטופים אולי חושבים את זה עמוק בתוך ליבם אבל אין שום סיכוי שיכתבו על כך בפומבי. בנוסף לכך, אין במכתב קריאה לפעולה למען שיחרור החטופים.

המקור:

זה הילד שלי !!!
החיים הראשונים שבראתי, יצר גופי, נשמתי, ואהבתי.
את קולו שמעתי ב20 שנה האחרונות, מהרגע שבא לאוויר העולם, ועד שיחת הטלפון האחרונה.
"אמא, אני חוזר הבייתה , שומעת?"
שומעת ילד..בבירור כמו את הבכי הראשון שלך.
אני עדיין שומעת את הבכי שלך בלילות..כשהיית קטן..לא נתת לי לישון בלילה.
הייתי שוכבת לידך ומרגיעה, כשהיית חולה פעם ראשונה פחדתי כמו ילדה קטנה, ממה? משפעת פשוטה.
לקחתי אותך לכיתה א, וגרמת לי להבטיח שאני אחזור לקחת אותך.הבטחתי לחזור.ובשנים שבאו מעולם לא שברתי את ההבטחה שלי.
תליתי את הציורים שלך על המקרר, על כל קירות המטבח, רק כדי שתדע שפה זה הבית שלך.
כאן איתי,בין הציורים הישנים.והזכרונות הישנים עוד יותר.
גדלת מהר מידי, מול עיניי המזדקנות והעייפות.
בבר מצווה שלך ראיתי פתאום איך גדלת מול עיניי במהירות מופרזת..הייתי האמא הכי גאה בעולם..גדלת להיות מוצלח, מקסים, חכם.
"זה הילד שלי" חשבתי אז, כן, "זה הילד שלי".
וכשהתחלת לצאת עם חברים, יצאת גם עם חלק ממני.
הייתי מחבקת אותך ומבקשת שתיזהר.
"אל תדאגי אמא, אני ילד גדול"
הייתי מתעוררת בלילות. מסתכלת בשעון.חושבת איפה אתה.מחכה שתחזור.
רק שתחזור כבר בריא ושלם אליי.
ורק כששמעתי את הנפילה האופיינית והמרושלת שלך למיטה ידעתי, שאתה פה, בבית, איתי.
ויכלתי להירדם בשלווה.
כשעשית רישיון והיית לוקח את האוטו, הייתי מתפללת שלא ייקרה כלום, שלא תיסטה לביוב, שלא יתנגשו בך, שלא תנהג מתי שאתה לא צריך.
אבל אתה לא אכזבת..וחזרת אליי בריא, שלם, ומאושר.
שמחתי לראות את החיוך שלך, גם אם שילמתי בדאגה ולילות חסרי שינה. ידעתי שלא חסר לך כלום.
ליבי החסיר פעימות רבות מידי כשהלכת לצו ראשון בגיל 17.
חזרת מאושר, עם פרופיל גבוה וגאווה בוהקת בעיניים.
באותו לילה לא נירדמתי. רק ביקשתי שלא תלך לקרבי.שלא תשרת באזור מסוכן.
גם ממך ביקשתי, אבל אתה לא שמעת בקולי.
רצית להגן על המולדת. אבל זו לא המולדת שגידלה אותך.זו אני שגידלתי.אני.
וביום שסגרת את הדלת אחרייך ונסעת לבקו"ם, כולך נירגש לקראת השירות, התחלתי לספור ימים עד שתחזור אליי שוב.
כל שבת שחזרת הודיתי לאלוהים, נשבעתי ללכת לבית כנסת , למלא תריג מצוות, להודות לאלוהים שהחזיר לי את הילד שלי.
אבל זה תמיד הוחלף בלכבס את המדים שלך ולהכין לך אוכל.
ביום שבו נשמעה דפיקה רמה על הדלת.כמעט הרגשתי שמשהו לא בסדר.
פתחתי את הדלת והתפללתי לא למצוא בדיוק את מי שמצאתי.
שני אנשים במדים.וחובש.
אחד מהם.המפקד שלך. לחץ את ידי בחזקה.
לא הייתי צריכה לשמוע את דבריו.האפלה שהתפשטה בעיני חסמה את העורקים והספיקה לי בשביל להבין שמשהו לא בסדר.משהו לא כשורה.
בחדשות מראים תמונות שלך.
ואני יושבת ובוכה.הלכתי לבית כנסת.התפללתי.אני מתפללת מתוך שינה טרופה שתחזור.
זה הילד שלי.שלי.שנחטף לתוך לבנון.
הילד שלי.שאולי לא יחזור.]]> https://www.irrelevant.org.il/2007/03/01/902/feed 1