הקול שהכי חסר עכשיו אל מול הגזירות הדרקוניות ורעיון העוועים של הסגר הוא קולם של הרופאים. אבל לנוכח הרכבת המתדרדרת לתהום, הם לא יכולים להמשיך לשתוק עוד. כעת, יוצאים רופאים בכירים, לצד שורה של חברי אקדמיה, בפומבי כנגד הסגר והגזירות: "סגר הינו טעות אסטרטגית, שמקורה בחוסר הבנה בסיסית של מנגנוני המגיפה".

קריאה לאנשי מדע ורפואה לשינוי אסטרטגיה בניהול משבר הקורונה בישראל:

"לאור הקריאות להחלת סגר נוסף, אנו החתומים מטה רואים לנכון להביע בפומבי את עמדתנו.

סגר אינו עוצר את המגיפה אלא מאט את התפשטות הנגיף באופן זמני. ואולם, עם הסרת ההגבלות, הנגיף ממשיך בהתפשטותו, וזאת לאחר החלשת אזרחי המדינה מבחינה רגשית, כלכלית ובעיקר בריאותית.

סגר אינו מונע תמותה, להיפך, הוא מאריך את משך הזמן שבו אוכלוסיות בסיכון חשופות לנגיף, פוגע בהם בריאותית, מגדיל את חלקם בתמהיל החולים, וכך, באופן פרדוקסאלי גורם לתמותת יתר.

לנוכח מידע רב שהצטבר שמצביע על סיכון תמותה מזערי לאוכלוסייה הבריאה, ולנוכח חוסר הוודאות ביעילות ובבטיחות של החיסונים בפיתוח בזמן הקרוב, וכן לאור הידע שהצטבר עד כה, ברור שהגישה שתאפשר יציאה מהירה מהמשבר תוך מזעור תמותה(וגם נזקים בריאותיים וכלכליים) חייבת להתמקד ברכישה של עומק חיסוני תוך מניעת הדבקה של אוכלוסיות בסיכון.

מדיניות סגר הרסנית מודגמת בימים אלו בניו-זילנד, מדיניות אשר ממחישה את האבסורד שבמהלך. לאחרונה התגלו בניו-זילנד 4 מקרי הדבקה ממקור לא ידוע. סגר כבד הוטל על אוקלנד במשך שלושה שבועות, אשר במהלכו התגלו כמעט מדי יום למעלה מ-5 מקרים חדשים. עם היציאה מהסגר, התגלו 9 מקרים חדשים. ברור לכל בר דעת שהסגר פגע בכלכלתה ובבריאותה של אוקלנד מבלי לשפר כלל את ה"שליטה" במגיפה.

סגר, על כן, הינו טעות אסטרטגית, שמקורה בחוסר הבנה בסיסית של מנגנוני המגיפה. החלטה על מהלך שכזה בימים אלו חמורה אף יותר היות שהיא מסיטה את המגפה לתקופת החורף, תקופה בה המופע של כלל נגיפי מערכת הנשימה, בכלל זה SARS-CoV-2, קשה יותר, והיא תגרום לתמותת יתר ולעומס יתר על מערכת הבריאות.

מאידך גיסא, אנו סבורים שלמעט מספר שגיאות, המדיניות שנקטה שבדיה היא מדיניות נכונה ויש לאמץ אותה מידית תוך תיקון שגיאותיה. מדיניות מתוקנת כזו תביא לסיום המגפה בזמן קצר, תוך מזעור תמותה עודפת. יש לציין שהאוכלוסייה בשבדיה רגישה יותר מישראל לנגיף SARS-CoV-2, הן בגלל גיל חציוני גבוה יותר וככל הנראה גם בשל גורמים נוספים, כגון חסינות תאית נמוכה יותר. דפוס המאפיין את רוב מדינות אירופה, ואכן ניכרת בהן תמותה משמעותית גבוהה יותר ממחלת קוביד-19 מאשר באזור המזרח התיכון.

אי לכך, אנו קוראים להוריד את אפשרות הטלת הסגר משולחן הדיונים. במקביל, אנו קוראים להתאים את המדיניות השבדית למציאות הישראלית תוך הסטת כיווני ההדבקה מקבוצות בסיכון לקבוצות שאינן בסיכון. זאת, בין השאר, על ידי השארת בתי הספר פתוחים.

אנו קוראים לבצע פיקוח מושכל על הסרת מגבלות הריחוק החברתי באופן המאפשר המשך חשיפה של אוכלוסיות שאינן בסיכון, חשיפה אשר תוביל לפיתוח חסינות.

במקביל אנו קוראים להשקיע בחיזוק מערכת הבריאות, כמו גם בניצול מושכל של המשאבים הרבים שיש במערכת זאת.

להלן חלק קטן מהנתונים העובדתיים התומכים במדיניות זאת:

1. המידע המצטבר על מגפת הקורונה מצביע על כך שבמרבית המקרים הנגיף לא מתפשט ליותר מכ-20% מהאוכלוסייה וזאת ללא תלות במגבלות שננקטו. זהו ככל הנראה רף חסינות העדר הדרוש לכל היותר, ולא 60% ויותר - הרף הגבוה המוצג בתקשורת, ושמקורו בידע לא עדכני מתחילת המגיפה (1).

2. חסינות צולבת, שמקורה בחשיפה לזני קורונה הגורמים לצינון, היא כנראה זו אשר מאפשרת רכישה של ״חסינות עדר״ ברף נמוך בהרבה מהצפוי במקרה של וירוס חדש שאינו מוכר למערכת החיסונית (2,3).

3. דפוס ההתפשטות של המחלה שנצפה במדינות השונות, תואם את דפוס עקומת גומפרץ ולא את דפוס העלייה האקספוננציאלית (4). הוא מוסבר על ידי חסינות של חלק ניכר מהאוכלוסייה.

4. שיעורי התמותה שפורסמו בתחילת המגפה היו שגויים ונבעו מהערכת חסר של כמות החולים הא-סימפטומטיים. כיום ברורות שתי עובדות: (א) התמותה הכוללת מהנגיף אינה עולה על 0.1% מהאוכלוסייה. (ב) שיעור התמותה מבין הנדבקים הינו בין 0.1% ל 0.5%. יתר על כן, שיעור התמותה בקרב הנדבקים באוכלוסיות ללא מחלות רקע ומתחת לגיל 65 נמוך מ-0.005% (5)

מקורות:

Aguas, R. et al. Herd immunity thresholds for SARS-CoV-2 estimated from unfolding epidemics. 2020.2007.2023.20160762, doi:10.1101/2020.07.23.20160762 %J medRxiv (2020).

Braun, J. et al. SARS-CoV-2-reactive T cells in healthy donors and patients with COVID-19. Nature, doi:10.1038/s41586-020-2598-9 (2020).

Altmann, D. M. & Boyton, R. J. SARS-CoV-2 T cell immunity: Specificity, function, durabi lity, and role in protection. Science immunology 5, doi:10.1126/sciimmunol.abd6160 (2020).

Levitt, M. Predicting the Trajectory of Any COVID19 Epidemic From the Best Straight Line. doi:10.1101/2020.06.26.20140814 (2020).

Ioannidis, J. P. A., Axfors, C. & Contopoulos-Ioannidis, D. G. Population-level COVID-19 mortality risk for non-elderly individuals overall and for non-elderly individuals without underlying diseases in pandemic epicenters. Environmental research 188, 109890, doi:10.1016/j.envres.2020.109890 (2020).

בכבוד רב,

פרופ' אודי קימרון, אוניברסיטת תל אביב

פרופ' אמנון שעשוע, מדעי המחשב, האוניברסיטה העברית

ד"ר אמיר שחר, מנהל מלר"ד לניאדו, מנהל מלר"ד שיבא לשעבר

פרופ' שושי אלטוביה, האוניברסיטה העברית

ד"ר עזיז דראושה, מנהל מלר"ד רמב"ם

ד"ר רעיה ליבוביץ, מנהלת המכון האונקולוגי, בית חולים 'שמיר'. הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' מוטי גרליץ, אוניברסיטת תל אביב

פרופ' מייקל לויט, אוניברסיטת סטנפורד

ד"ר יפעת עבדי קורק, אסותא מרכזים רפואיים

פרופ' אייל שחר, אוניברסיטת אריזונה

ד"ר אורי גביש, פיזיקאי, מומחה לבחינת אלגוריתמים ומודלים

פרופ' אריאל מוניץ, אוניברסיטת תל אביב

ד"ר עידו יוסף, אוניברסיטת תל אביב

פרופ' אשר אלחיאני, אוניברסיטת אריאל, מנכ''ל מאוחדת ומנהל בי''ח מאיר לשעבר

ד"ר עופר דפנא, בית חולים אסותא

ד"ר אביב שגב, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה דחופה, בי"ח שלוותה

פרופ' נועם שומרון, אוניברסיטת תל אביב

ד"ר גד מאיר, פסיכיאטר, סגן מנהל מחלקת נוער, בי"ח שלוותה

פרופ׳ איתן גלון, מנהל המכון לתרפיה גנטית, הדסה

פרופ׳ ארנה אמסטר-חודר, האוניברסיטה העברית.

פרופ׳ מוטי חודר, טכניון

פרופ׳ עמוס קורצ'ין, המחלקה לנוירולוגיה, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב

פרופ׳ רון דזיקובסקי, האוניברסיטה העברית

ד״ר גיא דורי, מנהל מחלקה פנימית ה (קורונה) בית חולים העמק

ד״ר חנה מינצר, לשעבר מנהלת מחלקת ילדים במרכז רפואי מעייני הישועה

פרופ' יורם לוזון, ראש התכנית במדעי הנתונים, המחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת בר אילן

ד"ר יהושע סוקול, המכללה הטכנולוגית ירושלים

ד״ר שמואל רוכברגר, פנימאי וגסטרואנטרולוג, אסותא

ד"ר רועי גזית, אוניברסיטת בן גוריון

פרופ' יהונתן שרעבי, מנהל המכון ליתר לחץ דם, שיבא

ד״ר רותם ענבר, מומחית למיילדות וגינקולוגיה

פרופ' שמעון אפרת, אוניברסיטת תל אביב

ד"ר מיכאל גולדברג, מנהל שירות מיון פנימי במחלקה לרפואה דחופה, בי"ח כרמל

ד"ר איציק וורגפט, פסיכיאטר ילדים ונוער, לשעבר מנהל המחלקה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר, ביה"ח זיו, צפת

ד"ר מורן קרוננברג רופאת משפחה